פסק-דין בתיק עפ"ג 52250-12-12

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבית שמש (כבוד השופט ירון מינטקביץ) מיום 17.12.2012 בת"פ 13917-08-11, לפיו נגזר על המערערת עונש מאסר בפועל למשך 20 יום ומאסר על תנאי.

הערעור מופנה כנגד המאסר בפועל.

1.  המערערת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של תקיפת עובד ציבור, איומים והעלבת עובד ציבור.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 21.9.2008 היתה המערערת בבית משפט השלום בירושלים, יחד עם בנה (נאשם 2 בכתב האישום - עניינו טרם הסתיים), ובהוראת בית המשפט הוצאה מאולם הדיונים. בהיותה מחוץ לאולם צעקה וקיללה, ולאחר שלא ניתן לה לחזור לאולם הדיונים, איים נאשם 2 על שני מאבטחי בית המשפט שהיו במקום.

כאשר מאבטח 1 הרחיק את המערערת מדלת הכניסה לאולם הדיונים, קיללה אותו המערערת, ונאשם 2 סטר למאבטח בפניו. לאחר שנאשם 2 נעצר והוצא מהחדר, החלה המערערת בועטת במאבטח 1 וצעקה לעברו "יא בן זונה, נאצי אשכנזי מסריח, שלילדים שלך יהיה סרטן" ונאשם 2 אמר לו שידקור אותו ויפנצ'ר אותו ועוד. בהמשך המערערת צעקה לעבר מאבטח 1 "הבן שלי ואני נפגוש אותך בחוץ, יש לי גם בן בכלא ואנחנו נטפל בך". בהמשך הורד נאשם 2 מהקומה בה היה לקומה הראשונה של בית המשפט, וכאשר הבחינה בכך הנאשמת, ירקה בפניו של המבטח ואמרה שייפגשו בחוץ.

2.  מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה של המערערת, עולה כי היא בת 48, אלמנה ואם לשניים, בעלת 12 שנות לימוד. מהתסקיר עולה כי המערערת סובלת מזה שנים מדיכאון קשה והיתה באישפוז פסיכיאטרי, וכן היא סובלת ממחלות שונות נוספות, מצבה הבריאותי מורכב והיא זקוקה לסיוע בתפקודים שונים.

בתסקיר התייחסות לנסיבות חייה של המערערת, למשפחת המוצא שלה ולבניה, וכן התייחסות  ל- 6 הרשעות קודמות בגין עבירות תקיפה, איומים והפרת הסדר הציבורי.

לאור נסיבותיה הקשות ומחלותיה השונות של המערערת, המליצה קצינת המבחן על ענישה מותנית וקנס כספי.

3.  בגזר דינו התייחס בית המשפט קמא לחומרת העבירות בהן הורשעה המערערת, ומאידך להודאתה של המערערת, להבעת חרטה, למצבה הבריאותי של המערערת ולבעיות הנפשיות הקשות מהן היא סובלת.

בית המשפט ציין כי למערערת עבר מכביד, לחובתה שש הרשעות קודמות בעבירות רבות הדומות לאלה בהן הורשעה בתיק הנוכחי, בגינן נדונה כל פעם למאסר על תנאי בלבד או לקנס נמוך.

בית המשפט קבע כי אין מנוס מלהציב למערערת גבול ברור, בדרך של השתת עונש מוחשי. בית המשפט היה מוכן לבחון התאמתה של המערערת לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, אך המערערת טענה לפניו כי איננה מסוגלת לבצע עונש כאמור. לפיכך גזר על המערערת, בסופו של דבר, עונש מאסר לתקופה קצרה לצד מאסר על תנאי.

4.  ב"כ המערערת טוען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי להודאתה של המערערת בהזדמנות הראשונה. נטען כי נאשם 2, אשר הודה במיוחס לו רק לאחר שמיעת הוכחות, הופנה להכנת תכנית של"צ. נטען כי העונש שנגזר על המערערת אינו ראוי בנסיבות העניין ובנסיבותיה של המערערת ואינו משקף אחידות בענישה. ב"כ המערערת טוען עוד כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי למצבה הרפואי והנפשי של המערערת. לטענתו, המערערת איננה כשירה לשהות בכלא, והיא עלולה ליטול את נפשה בכפה. בנוסף נטען כי בית המשפט התעלם מהאמור בתסקיר, לפיו המערערת התנהגה כפי שהתנהגה עקב תחושה של פחד וחוסר אונים, כשסברה שבנה מאויים, ופעלה באופן אימפולסיבי מתוך מצב נפשי לא יציב. לטענת ב"כ המערערת, העונש שנגזר על המערערת חורג ממתחם הענישה הנהוג וההולם בעבירות מהסוג שבו הורשעה.

5.  ב"כ המשיבה טענה כי אין טעות המחייבת התערבות ערכאת הערעור וכי בעבר ביצעה עבירות זכתה ליחס סלחני ולא למדה לקח.

6.  מעשיה של המערערת הן אכן מעשים קשים ומכוערים. המערערת, שהיתה עם בנה באולם בית משפט השלום בירושלים, הוצאה מהאולם על ידי בית המשפט. בהיותה מחוץ לאולם קיללה קללות שונות, בעטה באחד המאבטחים, לאחר מכן ירקה בפניו ואיימה עליו. המעשים נעשו כלפי מאבטחי בית המשפט שמלאו תפקידם לשמור על הסדר בבית המשפט ולאפשר קיום דיונים באופן תקין.

העונש שגזר בית המשפט על המערערת הוא עונש שקול ומאוזן, בית המשפט התחשב בכל הנתונים שעמדו לפניו, לחומרה ולקולא, ובנסיבות רגילות לא היה מקום להתערב בגזר דינו.

יחד עם זאת, ממסמכים שהוצגו לפנינו במהלך הדיון בערעור עולה כי מצבה הנפשי של המערערת קשה והיא מאושפזת אישפוז פסיכיאטרי מזה מספר חודשים.

לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר בעבירה ישנה יחסית, מספטמבר 2008, ושמרבית גזרי הדין שניתנו בעניינה של המערערת, כעולה מהרישום הפלילי שהוגש, ניתנו לאחר שנעברה העבירה הנוכחית. העבירה הנוכחית, מספטמבר 2008, היא האחרונה שבוצעה מבין העבירות שבהן הורשעה המערערת עד היום.

בהתחשב במצבה הנפשי של המערערת,  החלטנו לקבל את הערעור ולהמיר את עונש המאסר בפועל בקנס בסך 3,000 ש"ח.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שוים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.4.2013 והתשלומים הבאים בכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן. אם לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.